ארבע ילדות וחיפושית אחת | יעל קליינר

אוֹפִיר יוֹשֶׁבֶת עַל הַסַּפְסָל הַצָּהֹב בֶּחָצֵר וּמִסְתַּכֶּלֶת עַל סְבִיבָתָהּ. הִיא רוֹאָה יְלָדוֹת מְשַׂחֲקוֹת, דְּלִי שֶׁנִּשְׁכַּח בְּאַרְגַּז הַחוֹל וּכְשֶׁהִיא מִסְתַּכֶּלֶת מֵעֵבֶר לַגָּדֵר הַיְּרֻקָּה, הִיא רוֹאָה יַעַר וְנַחַל עִם סִירָה.

בְּשָׂפָה מְדֻיֶּקֶת וּמֻתְאֶמֶת לִילָדִים צְעִירִים, מַפְלִיגָה יָעֵל קְלַיְינֵר לְעוֹלָם הַדִּמְיוֹן וְהַמְּצִיאוּת שֶׁל אוֹפִיר, יָהלִי, רוֹמִי וְיוּבַל, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הִתְמַצְּאוּתָן בַּמֶּרְחָב, בַּזְּמַן וּבַטֶּבַע שֶׁסּוֹבֵב אוֹתָן, הֵן מְגַלּוֹת שֶׁדְּבָרִים שֶׁרוֹאִים מִכָּאן, לִפְעָמִים נִרְאִים אַחֶרֶת מִצַּד אַחֵר. וְגַם – שֶׁכָּל אֶחָד וְאַחַת רוֹאֶה אֶת סְבִיבָתוֹ מִנְּקֻדַּת מַבָּט אַחֶרֶת. הֵן מְגַלּוֹת אֶת הַיֹּפִי הַמְּגֻוָּן שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁסְּבִיבֵנוּ, וּבָאֲנָשִׁים וְהַיְּצוּרִים שֶׁבּוֹ.

אִיּוּרֶיהָ הַמַּרְהִיבִים שֶׁל סִיוָן שֶׁלְצֵר אַלֵכְּסַנְדְרוֹבִיץ' מֵיטִיבִים לְהַעֲשִׁיר אֶת חֲוָיַת הַקְּרִיאָה בַּסֵּפֶר.

יָעֵל קְלַיְינֵר כָּתְבָה אֶת סִדְרַת הַפַנְטַזְיָה לְנֹעַר צָעִיר "יֵשׁ עוֹד שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת כָּמוֹנוּ", שֶׁאַחַד מִסְּפָרֶיהָ נִכְנַס לְמִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ. לְיָעֵל תֹּאַר שֵׁנִי בְּחִנּוּךְ וְהִיא מַנְחָה מִפְגָּשִׁים סִפְרוּתִיִּים בְּבָתֵּי סֵפֶר.

הַסֵּפֶר מְיֹעָד לְיַלְדֵי גַּן וּלְכִתּוֹת א-ב