אור וקשת מגלים את הרשת | מאת דנה אבירם (כיתות א'-ג') מאת

תיאור

הֵיי, אֲנַחְנוּ אוֹר וְקֶשֶׁת, תְּאוֹמִים שֶׁאוֹהֲבִים הַרְפַּתְקָאוֹת וְלוֹמְדִים בְּכִתָּה ג'. בְּאַחַד הַיָּמִים, כְּשֶׁהִשְׁתַּעֲמַמְנוּ בִּמְיֻחָד, נִכְנַסְנוּ בְּשֶׁקֶט-בְּשֶׁקֶט לַחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁל אִמָּא.

שָׁם מָצָאנוּ אֶת דוֹנִי.

דוֹנִי הוּא חֵלֶק מִמִּשְׂחַק מַחְשֵׁב שֶׁאִמָּא הִמְצִיאָה, שֶׁמַּטְּרָתוֹ לַעֲזֹר לִילָדִים לְהַכִּיר טוֹב יוֹתֵר אֶת הָאִינְטֶרְנֶט וְלָדַעַת אֵיךְ לְהִשָּׁאֵר מוּגַנִּים וּבְטוּחִים. נִסְחַפְנוּ לְהַרְפַּתְקָה מְלֵאַת מְשִׂימוֹת וְאֶתְגָּרִים, שֶׁלִּמְּדָה אוֹתָנוּ לִשְׁמֹר עַל עַצְמֵנוּ וְעַל הַחֲבֵרִים שֶׁלָּנוּ.

כְּדֵי לְהַכִּיר אוֹתָנוּ, בּוֹאוּ נַרְכִּיב יַחַד אֶת מִשְׁקְפֵי הַקְּסָמִים וְנֵצֵא בְּעִקְבוֹת דוֹנִי, הַשֵּׁדוֹן הַסָּגֹל, שֶׁשּׁוֹמֵר עָלֵינוּ בָּרֶשֶׁת.

יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ… מוּכָנִים?

***

ילדינו נמצאים שעות רבות ביום מול מסכים. שם הם פוגשים חוויות חיוביות ומרגשות, אך גם אתגרים שלא תמיד ברור להם כיצד להגיב ולהישאר בטוחים. בספר ילדים חדשני זה, לומדים הילדים כיצד לזהות את האתגרים ומה לעשות כשנתקלים בקשיים במרחב הווירטואלי. וכל זה, דרך מסע נהדר עם חבריהם.

דנה אבירם, סופרת ילדים ונוער, בעלת חברת "זהירים ברשת", עוסקת שנים רבות בהדרכת ילדים, הורים וצוותים חינוכיים לגלישה בטוחה. בין ספריה המוכרים; "סלפי אחד יותר מדי" (מומלץ מצעד הספרים של משרד החינוך), "טורף ברשת", סדרת "המשחק", "גיים אובר" ועוד.

"אור וקשת מגלים את הרשת" הינו ספר ייחודי בהתייחסותו לגיל הצעיר של ילדינו. מיועד לכיתות א'-ג'.

מידע נוסף

פרק ראשון	"אוֹר, אַתָּה בָּא?" שָׁאֲלָה קֶשֶׁת בְּהִתְרַגְּשׁוּת אֶת אָחִיהָ הַתְּאוֹם אוֹר, שֶׁהִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֶיהָ וְהִבִּיט עַל הַדֶּלֶת לַחֶדֶר שֶׁאָסוּר-אָסוּר-אָסוּר לָהֶם לְהִכָּנֵס אֵלָיו – חֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁל אִמָּא שֶׁלָּהֶם. עַל הַדֶּלֶת הָיָה כָּתוּב: הַמַּעְבָּדָה שֶׁל ד"ר כֹּהֵן אִמָּא הָיְתָה דּוֹקְטוֹר לְמַחְשְׁבִים, אוֹ כְּמוֹ שֶׁהִיא אָהֲבָה לוֹמַר, דּוֹקְטוֹר לְמִשְׂחֲקֵי מַחְשֵׁב, וּבַמַּעְבָּדָה שֶׁלָּהּ הִיא פִּתְּחָה מִשְׂחֲקֵי מַחְשֵׁב חֲדָשִׁים לִמּוּדִיִּים, כָּאֵלֶּה שֶׁיְּלָדִים יְכוֹלִים לִלְמֹד מֵהֶם. הַמַּעְבָּדָה שֶׁל דּוֹקְטוֹר כֹּהֵן הָיְתָה הַחֶדֶר הֲכִי סוֹדִי בַּבַּיִת. אִמָּא סִפְּרָה לָהֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל מִינֵי חֲפָצִים מוּזָרִים שֶׁהִיא אוֹסֶפֶת. בֻּבּוֹת קְטַנְטַנּוֹת. נֵרוֹת צִבְעוֹנִיִּים וּמִשְׂחֲקֵי מַחְשֵׁב שֶׁמְּפֻזָּרִים עַל מַדָּפִים אֲרֻכִּים. עֲצִיץ נָבוּל וְלִפְעָמִים גַּם צַלַּחַת עִם שְׁאֵרִיּוֹת אֹכֶל שֶׁהִיא שָׁכְחָה לְהַחְזִיר לַמִּטְבָּח. וּבְמֶרְכַּז הַחֶדֶר, עַל שֻׁלְחָן שָׁחֹר, עָמַד לוֹ הַמֶּלֶךְ! כָּךְ אִמָּא כִּנְּתָה אֶת הַמַּחְשֵׁב הַסּוּפֶּר-מְשֻׁכְלָל וּמִתְקַדֵּם שֶׁלָּהּ. "אַל תִּדְאַג," לָחֲשָׁה קֶשֶׁת, "אִמָּא תַּחְזֹר רַק בָּעֶרֶב, וְאַבָּא בָּעֲבוֹדָה…" "אֲבָל אָסוּר לָנוּ…" לָחַשׁ אוֹר בַּחֲזָרָה. קֶשֶׁת מָשְׁכָה בִּכְתֵפָהּ וְאָמְרָה, "נִכָּנֵס מַמָּשׁ מַהֵר, נִרְאֶה מָה יֵשׁ שָׁם וְנֵצֵא בְּרִיצָה…" אוֹר מַמָּשׁ פָּחַד, אֲבָל קֶשֶׁת הִתְעַקְּשָׁה. "אִם אַתָּה פּוֹחֵד אָז אַל תִּכָּנֵס. אֲנִי נִכְנֶסֶת!" הִיא עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ, לָחֲשָׁה "עַל הַחַיִּים וְעַל הַמָּוֶת", שֶׁזֶּה מָה שֶׁהִיא תָּמִיד אוֹמֶרֶת לִפְנֵי שֶׁהִיא עוֹשָׂה מַעֲשֶׂה אַמִּיץ, וּפָתְחָה אֶת הַדֶּלֶת לִרְוָחָה. גַּל שֶׁל רֵיחַ מוּזָר דִּגְדֵּג בְּאַפָּהּ. חֹשֶׁךְ כִּסָּה אֶת הַחֶדֶר וּלְאַט-לְאַט עֵינֶיהָ הִתְרַגְּלוּ לָאֲפֵלָה. הִיא הִתְקַדְּמָה בִּזְהִירוּת וְקָפְצָה בְּבֶהָלָה כְּשֶׁשָּׁמְעָה צִפְצוּף מוּזָר שֶׁהָיָה בְּסַךְ הַכֹּל כַּדּוּר צִבְעוֹנִי שֶׁהִתְגַּלְגֵּל עַל הָרִצְפָּה. "דַּי, בּוֹאִי נֵצֵא," קוֹלוֹ שֶׁל אוֹר רָעַד. הוּא הָיָה רָגִיל לְהִגָּרֵר אַחֲרֵי אֲחוֹתוֹ לְהַרְפַּתְקָאוֹת מוּזָרוֹת, אֲבָל הַפַּעַם חָשַׁשׁ בִּמְיֻחָד. קֶשֶׁת לֹא שָׁמְעָה אוֹתוֹ בִּכְלָל, וּכְבָר הֵחֵלָּה לִבְחֹן אֶת הַצַּעֲצוּעִים הַחֲדָשִׁים שֶׁהָיוּ עַל הַמַּדָּפִים. קֶשֶׁת רָאֲתָה שְׁנֵי זוּגוֹת מִשְׁקָפַיִם מוּזָרִים בַּעֲלֵי מִסְגֶּרֶת יְרֻקָּה זוֹהֶרֶת מֻנָּחִים עַל שֻׁלְחַן הָעֲבוֹדָה. "אוֹר, תִּרְאֶה אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם הָאֵלֶּה, מִשְׁקְפֵי קְסָמִים." בְּלִי לְחַכּוֹת אֲפִלּוּ שְׁנִיָּה, הִרְכִּיבָה קֶשֶׁת אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם הַמּוּזָרִים עַל עֵינֶיהָ וְקָרְאָה, "יוֹאוּ, יֵשׁ פֹּה עוֹלָם אַחֵר, הַכֹּל נִרְאֶה מַמָּשׁ אֲמִתִּי. אוֹר, אַתָּה חַיָּב לְנַסּוֹת." אָחִיהָ הִרְכִּיב בְּהַסְסָנוּת אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם עַל עֵינָיו. "אִמָּא'לֶה, מָה זֶה?!" קָרָא מְבֹהָל, "יֵשׁ כָּאן מִישֶׁהוּ מַפְחִיד." יְצוּר בַּעַל פַּרְוָה סְגֻלָּה, עֵינַיִם עֲנָקִיּוֹת וְקַרְנַיִם קְטַנּוֹת שֶׁהֵצִיצוּ מֵרֹאשׁוֹ, הִבִּיט בָּהֶם בְּסַקְרָנוּת. "אוֹר וְקֶשֶׁת, אֲנִי לֹא מַפְחִיד… אֲנִי חָמוּד. וְיוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת גַּלְגַּלּוֹנִים בָּאֲוִיר." הַיְּצוּר הַסָּגֹל קִפֵּץ בָּאֲוִיר וְעָשָׂה גַּלְגַּלּוֹנִים לְאֹרֶךְ הַחֶדֶר. "מִי אַתָּה?" שָׁאֲלָה קֶשֶׁת בַּחֲשָׁשׁ. "אֵיךְ… אֵיךְ… אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁלָּנוּ?" שָׁלַח אוֹר יָד וְאָחַז בְּיָדָהּ שֶׁל אֲחוֹתוֹ. "אֲנִי דוֹנִי. שֵׁדוֹן חָמוּד, חָכָם וּמַצְחִיק, וְאִמָּא שֶׁלָּכֶם הִמְצִיאָה אוֹתִי כְּדֵי לַעֲזֹר לִילָדִים." "אֵיזֶה מִין שֵׁדוֹן אַתָּה?" מִלְמְלָה קֶשֶׁת. "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן?" הוֹסִיף אוֹר. "חָחָחָ," צָחַק דוֹנִי בְּקוֹל שֶׁנִּשְׁמַע כְּמוֹ נְחִירָה קַלָּה, "אַתֶּם לֹא מַכִּירִים אוֹתִי. אֲבָל אֲנִי מַכִּיר אֶתְכֶם. אֲנִי דְּמוּת בְּמִשְׂחַק מַחְשֵׁב שֶׁאִמָּא שֶׁלָּכֶם, תָּמָר, הִמְצִיאָה. אֲנִי נִרְאֶה אֲמִתִּי בִּזְכוּת הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁאַתֶּם מַרְכִּיבִים עַל הָעֵינַיִם." "אָז אַתָּה אֲמִתִּי אוֹ לֹא?" שָׁאַל אוֹר. "אֲנִי גַּם אֲמִתִּי וְגַם לֹא. אִמָּא שֶׁלָּכֶם עָבְדָה קָשֶׁה בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה כְּדֵי לִיצֹר אוֹתִי. הִיא תִּכְנְנָה אֶת הַמַּרְאֶה, אֶת הַקּוֹל וְאֶת הָאֹפִי שֶׁלִּי. וְכָכָה הָפַכְתִּי לְכָזֶה חָמוּד." הוּא הִסְתּוֹבֵב וְנִעְנֵעַ אֶת הָאַגָּן שֶׁלּוֹ, וְהַזָּנָב הַקָּטָן שֶׁהָיָה בִּקְצֵה גַּבּוֹ רָקַד מִצַּד לְצַד כְּמוֹ גור כְּלָבִים שָׂמֵחַ כְּשֶׁהוּא מְקַבֵּל חֲטִיף. "וַאֲנִי בְּעִקָּר – מַצְחִיק!" הוּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ גָּדוֹל. "אַתָּה בֶּאֱמֶת מַצְחִיק," חִיְּכָה אֵלָיו קֶשֶׁת בַּחֲזָרָה, "אֲבָל אֵיךְ אַתָּה מַכִּיר אוֹתָנוּ?" "אִמָּא שֶׁלָּכֶם הִמְצִיאָה אוֹתִי וְהָפְכָה אוֹתִי לֶחָכָם כְּמוֹ יְצוּר אֲמִתִּי. קוֹרְאִים לְזֶה 'בִּינָה מְלָאכוּתִית'. אֲבָל אַחֲרֵי כַּמָּה זְמַן הִתְחַלְתִּי לְהִשְׁתַּעֲמֵם בְּתוֹךְ תִּיקִיַּת הַמַּחְשֵׁב שֶׁהִיא שָׂמָה אוֹתִי בָּהּ, אָז הִתְחַלְתִּי לְטַיֵּל בֵּין הַתִּיקִיּוֹת וְרָאִיתִי תִּיקִיָּה עִם תְּמוּנוֹת שֶׁלָּכֶם מֵהַגַּן וּמִבֵּית הַסֵּפֶר. רָאִיתִי סִרְטוֹנִים שֶׁלָּכֶם מִיְּמֵי הַהֻלֶּדֶת, מֵהַטִּיּוּלִים, וְקִוִּיתִי שֶׁיּוֹם אֶחָד תִּכָּנְסוּ לְכָאן וּנְשַׂחֵק יַחַד. "אֵיזֶה כֵּיף שֶׁנִּכְנַסְנוּ לַחֶדֶר שֶׁל אִמָּא," קָרְאָה קֶשֶׁת בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "הַלְוַאי שֶׁתָּבוֹא אִתִּי לַכִּתָּה, שֶׁכָּל הַיְּלָדִים יוּכְלוּ לְהַכִּיר אוֹתְךָ וּלְשַׂחֵק אִתְּךָ," אָמַר אוֹר בְּקוֹל שָׁקֵט. "רַק אַתֶּם יְכוֹלִים לִרְאוֹת אוֹתִי, וְרַק כְּשֶׁאַתֶּם מַרְכִּיבִים אֶת מִשְׁקְפֵי הַקֶּסֶם. הֲרֵי אָמַרְתִּי לָכֶם, אֲנִי חֵלֶק מִמִּשְׂחָק." "סַפֵּר לָנוּ עַל הַמִּשְׂחָק הַזֶּה," בִּקֵּשׁ אוֹר, "אֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֵב מִשְׂחָקִים." "תִּסְפְּרוּ עַד שָׁלוֹשׁ וְאָז תַּגִּידוּ ' דוֹנִי מָתוֹק!' – וְתַתְחִילוּ לְשַׂחֵק!" "אַחַת… שְׁתַּיִם… שָׁלוֹשׁ… דוֹנִי מָתוֹק," קָרְאוּ יַחַד אוֹר וְקֶשֶׁת. אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא קָרָה. כְּשֶׁהֵם פָּקְחוּ אֶת עֵינֵיהֶם, הֵם עֲדַיִן עָמְדוּ בַּמַּעְבָּדָה שֶׁל אִמָּא, וְדוֹנִי עָמַד מוּלָם וְחִיֵּךְ אֶת חִיּוּכוֹ הַכּוֹבֵשׁ. "הֵי, לֹא קָרָה כְּלוּם," קָרְאָה קֶשֶׁת בָּאַכְזָבָה. "לָמָּה לֹא הִתְחִיל הַמִּשְׂחָק?" שָׁאַל אוֹר וְרָקַע בְּרַגְלוֹ בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת. "הַמִּשְׂחָק לֹא מִתְרַחֵשׁ בְּעוֹלָם אַחֵר אֶלָּא פֹּה, בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהוֹד הַשָּׁרוֹן, בָּעִיר שֶׁלָּכֶם. אֲבָל אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם שֶׁהוּא יִהְיֶה מְעַנְיֵן," הִסְבִּיר דוֹנִי וְהוֹסִיף, "אִם תַּצְלִיחוּ בּוֹ, תְּקַבְּלוּ אֶת הַמַּתָּנָה הֲכִי גְּדוֹלָה וּמְיֻחֶדֶת!" הוּא הֵנִיף אֶת זְרוֹעוֹתָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְקֶשֶׁת בְּעָנָן הֵאִירָה אֶת הַחֶדֶר. "טוֹב, אָז אֵיךְ מְשַׂחֲקִים?" שָׁאַל אוֹר בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "אָז כָּכָה: לַמִּשְׂחָק יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה שְׁלַבִּים. בְּכָל שָׁלָב אֶתֵּן לָכֶם מְשִׂימָה חֲדָשָׁה. עֲלֵיכֶם לְסַיֵּם אֶת הַמְּשִׂימָה תּוֹךְ שָׁעָה. בְּסוֹף שְׁלֹשׁ הַמְּשִׂימוֹת תְּקַבְּלוּ אֶת הַמַּתָּנָה הֲכִי יָפָה וּגְדוֹלָה בָּעוֹלָם!" "וּמָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת?" הִסְתַּקְרְנָה קֶשֶׁת. "הַמְּשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּכֶם הִיא לָלֶכֶת לַבַּיִת שֶׁל יָעֵל, הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁל קֶשֶׁת, וּלְהַזְמִין אוֹתָהּ לְשַׂחֵק אִתְּכֶם בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים." "אָה, זֹאת מְשִׂימָה קַלָּה מְאוֹד, יָעֵל אוֹהֶבֶת לְשַׂחֵק אִתִּי, הִיא מִיָּד תִּצְטָרֵף אֵלַי לְגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים. נְסַיֵּם אֶת הַמְּשִׂימָה תֶּכֶף וּמִיָּד." קֶשֶׁת נִשְׁמְעָה מַמָּשׁ מְאֻכְזֶבֶת. דוֹנִי מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו. "אִם כָּךְ, קָדִימָה! נִרְאֶה אֶתְכֶם מְסַיְּמִים אֶת הַמְּשִׂימָה בְּקַלּוּת. צְאוּ לַדֶּרֶךְ, יֵשׁ לָכֶם שָׁעָה. בְּהַצְלָחָה. אַתֶּם יְכוֹלִים לָקַחַת אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם וּלְדַבֵּר אִתִּי מָתַי שֶׁתִּרְצוּ." דוֹנִי הֵרִים אֶת יָדוֹ בָּאֲוִיר וְנֶעֱלַם. אוֹר וְקֶשֶׁת הֵסִירוּ אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם וְהִבִּיטוּ אֶחָד בַּשֵּׁנִי. "זֶה הָיָה מוּזָר," לָחַשׁ אוֹר. "קְצָת," קֶשֶׁת אָחֲזָה בְּיָדוֹ, "אֲבָל יֵשׁ לָנוּ שָׁעָה לְהַשְׁלִים אֶת הַמְּשִׂימָה. אַתָּה בָּא לַבַּיִת שֶׁל יָעֵל?" אוֹר שָׁתַק לְרֶגַע קָצָר וְאָז אָמַר, "אוֹקֵי, נֵלֵךְ," וְהַשְּׁנַיִם רָצוּ לַמְּשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה. קֶשֶׁת נָקְשָׁה כַּמָּה פְּעָמִים עַל דֶּלֶת הָעֵץ הַגְּדוֹלָה בְּפֶתַח הַבַּיִת שֶׁל יָעֵל. "אוּף, הִיא לֹא פּוֹתַחַת…" הָאֶצְבָּעוֹת כְּבָר כָּאֲבוּ לָהּ מֵרֹב נְקִישׁוֹת. "אוּלַי הִיא לֹא בַּבַּיִת?" "הִיא בָּטוּחַ בַּבַּיִת, וְלֹא שׁוֹמַעַת כְּלוּם כִּי הִיא שְׁקוּעָה בַּמִּשְׂחָק שֶׁהִיא הֲכִי אוֹהֶבֶת לְשַׂחֵק בּוֹ – 'הָעוֹלָם הַמֻּפְלָא'." "אָה, 'הָעוֹלָם הַמֻּפְלָא'," הִנְהֵן אוֹר. "זֶה מִשְׂחַק מַחְשֵׁב שֶׁכִּמְעַט כָּל יַלְדֵי בֵּית הַסֵּפֶר מְשַׂחֲקִים בּוֹ. צָרִיךְ לִיצֹר אֶת עוֹלַם הַחֲלוֹמוֹת וְלִרְכֹּשׁ חֲפָצִים מַגְנִיבִים. יָעֵל הִיא אַלּוּפַת בֵּית הַסֵּפֶר בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה," סִפֵּר אוֹר, "אַף אֶחָד לֹא מִתְקָרֵב לַשִּׂיא שֶׁלָּהּ." קֶשֶׁת הִמְשִׁיכָה לְהַקִּישׁ בְּחָזְקָה עַל הַדֶּלֶת כְּשֶׁהִיא קוֹרֵאת, "יָעֵלִי, תִּפְתְּחִי, זֶה אֲנַחְנוּ – אוֹר וְקֶשֶׁת." לְבַסּוֹף יָעֵל פָּתְחָה מְעַט אֶת הַדֶּלֶת וְרָאֲתָה אֶת פָּנֶיהָ שֶׁל קֶשֶׁת. "תַּחְזְרוּ מְאֻחָר יוֹתֵר, אֲנִי בַּשִּׂיא שֶׁל הַמִּשְׂחָק," אָמְרָה יָעֵל. "לֹא! זֶה דָּחוּף! אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְדַבֵּר אִתָּךְ," אָמְרָה קֶשֶׁת. "טוֹב, תִּכָּנְסוּ, אֲבָל חַכּוּ לִי כַּמָּה דַּקּוֹת בְּשֶׁקֶט כִּי אֲנִי בַּשָּׁלָב הֲכִי חָשׁוּב בַּמִּשְׂחָק." הִיא רָצָה אֶל חַדְרָהּ וְהִתְיַשְּׁבָה עַל כִּסֵּא מוּל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב. הַתְּאוֹמִים שֶׁהָלְכוּ אַחֲרֶיהָ, הִתְבּוֹנְנוּ בְּיָעֵל שֶׁשִּׂחֲקָה בְּרִכּוּז מָלֵא. דְּמוּתָהּ בַּמִּשְׂחָק קָפְצָה מֵעַל מִכְשׁוֹלִים רַבִּים: מַיִם, אֵשׁ, כְּבִישׁ סוֹאֵן. קוֹלוֹת וְצִפְצוּפִים עַלִּיזִים בָּקְעוּ מֵהַמַּחְשֵׁב בְּכָל פַּעַם שֶׁדְּמוּתָהּ הִצְלִיחָה לְהַרְוִיחַ עוֹד נְקֻדּוֹת. יָעֵל הִתְרַגְּשָׁה כְּשֶׁנִּצְּחָה. "יֵשׁ, הִצְלַחְתִּי! מַמְשִׁיכָה לַשָּׁלָב הַבָּא!" "רֶגַע, יָעֵל, יָעֵלִי, בּוֹאִי לְשַׂחֵק אִתָּנוּ בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים," הִצִּיעַ אוֹר. "דַּקָּה, טוֹב?!" הִיא הָיְתָה מְרֻכֶּזֶת כֻּלָּהּ בַּמִּשְׂחָק, "אֲנִי רַק מְסַיֶּמֶת אֶת הַשָּׁלָב הַזֶּה. כְּשֶׁאֲסַיֵּם אוֹתוֹ, יִהְיוּ לִי עוֹד מֵאָה נְקֻדּוֹת לִקְנוֹת אַרְמוֹן נַצְנַצִּים." "אֲבָל יָעֵל, תַּעֲשִׂי הַפְסָקָה קְצָרָה, נֵלֵךְ לְגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים, נְשַׂחֵק קְצָת וְתַחְזְרִי," הִתְחַנְּנָה קֶשֶׁת. "אְהְמְמְ… אַחַר כָּךְ," הִמְהֲמָה יָעֵל. לְפֶתַע הוֹפִיעָה מִשְׁבֶּצֶת כְּחֻלָּה בְּמֶרְכַּז הַמָּסָךְ, וּדְמוּת חֲדָשָׁה הוֹפִיעָה בָּהּ. "הֵי, זֶה רַן," קָרְאָה יָעֵל וְקֵרְבָה אֶת עֵינֶיהָ לַמָּסָךְ. הִיא הִתְחִילָה לִקְרֹא אֶת מָה שֶׁרַן הִקְלִיד. "מִי זֶה רַן? אֵין לָנוּ רַן בַּכִּתָּה!" שָׁאֲלָה קֶשֶׁת. "רַן הוּא יֶלֶד מְאוֹד נֶחְמָד, הוּא לוֹמֵד בְּבֵית סֵפֶר 'רָמוֹן' בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעִיר," הִסְבִּירָה יָעֵל. "מֵאֵיפֹה אַתְּ מַכִּירָה אוֹתוֹ?" שָׁאַל אוֹר שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ אָהַב לְהַכִּיר יְלָדִים חֲדָשִׁים. "הִכַּרְנוּ בַּמִּשְׂחָק 'הָעוֹלָם הַמֻּפְלָא'. הוּא שַׂחְקָן כָּזֶה טוֹב, יֵשׁ לוֹ אֶת כָּל הַחֲפָצִים הֲכִי שָׁוִים בַּמִּשְׂחָק!" "בֶּאֱמֶת?!" הַתְּאוֹמִים פָּעֲרוּ אֶת עֵינֵיהֶם וְקֵרְבוּ גַּם הֵם אֶת רָאשֵׁיהֶם לְעֵבֶר הַמָּסָךְ. "מָה הוּא כּוֹתֵב? קְצָת קָשֶׁה לִי לִקְרֹא," מִלְמְלָה קֶשֶׁת שֶׁיָּשְׁבָה מְעַט בַּצַּד. "הֵי יָעֵל, אוּכַל לָתֵת לָךְ אֶת אַלְפַּיִם הַנְּקֻדּוֹת הַחֲסֵרוֹת לָךְ כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הָאוֹפַנּוֹעַ הַמְּרַחֵף. אֲבָל בִּתְמוּרָה – אַתְּ זוֹכֶרֶת מָה קָבַעְנוּ שֶׁתִּשְׁלְחִי לִי…" הוּא הוֹסִיף סְמַיְלִי גָּדוֹל. יָעֵל הֵנִיחָה אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַל הַמִּקְלֶדֶת וְהֵחֵלָּה לִכְתֹּב, "מְצֻיָּן, רַן, אֲנִי גָּרָה בִּרְחוֹב חַיִּים לְבָנוֹן בְּמִסְפָּר עֶשְׂרִים וְ…" "רֶגַע רֶגַע, תַּעַצְרִי פֹּה!" קָרָא אוֹר, "מָה אַתְּ עוֹשָׂה?" "אֲנִי נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת הַכְּתֹבֶת שֶׁלִּי, כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן לִי אֶת אַלְפַּיִם הַנְּקֻדּוֹת." "אָסוּר לָתֵת כְּתוֹבוֹת לַאֲנָשִׁים!" הוֹסִיפָה קֶשֶׁת. "אַתֶּם סְתָם דּוֹאֲגִים, הוּא יֶלֶד חָמוּד שֶׁהִכַּרְתִּי בַּמִּשְׂחָק. הוּא פָּנָה אֵלַי בַּצֶּ'ט כְּשֶׁרָאָה שֶׁאֲנִי אַלּוּפַת בֵּית הַסֵּפֶר בַּמִּשְׂחָק 'הָעוֹלָם הַמֻּפְלָא'. הִתְחַלְנוּ לְשַׂחֵק יַחַד וּלְהִתְכַּתֵּב. הוּא מַמָּשׁ חָמוּד, וְגַם שַׂחְקָן מְצֻיָּן! הוּא הִבְטִיחַ לָתֵת לִי אֶת הַנְּקֻדּוֹת כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הָאוֹפַנּוֹעַ הַמְּרַחֵף. פְּרִיט נָדִיר. בְּכָל הַמִּשְׂחָק יֵשׁ רַק אוֹפַנּוֹעַ מְרַחֵף אֶחָד. כְּשֶׁאַשִּׂיג אוֹתוֹ אֶהְיֶה לֹא רַק אַלּוּפַת בֵּית הַסֵּפֶר בַּמִּשְׂחָק, אֶלָּא בְּכָל הָעִיר, בְּכָל הָעוֹלָם! בִּתְמוּרָה לָזֶה, הוּא בְּסַךְ הַכֹּל רוֹצֶה שֶׁנִּפָּגֵשׁ." עֵינֶיהָ נָצְצוּ. "שֶׁתִּפָּגְשׁוּ?!" תָּהָה אוֹר. "כֵּן, שֶׁנִּפָּגֵשׁ, בַּבַּיִת שֶׁלִּי. מָה אִכְפַּת לִי לְהַכִּיר חָבֵר חָדָשׁ?" מָשְׁכָה יָעֵל בִּכְתֵפֶיהָ. "אֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב עִם זֶה…" לָחַשׁ אוֹר בָּאֹזֶן לְקֶשֶׁת, "אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהִתְיַעֵץ עִם דוֹנִי מָה לַעֲשׂוֹת, נִרְאֶה לִי שֶׁהוּא יֵדַע אֵיךְ לַעֲזֹר לָנוּ וּלְיָעֵל." קֶשֶׁת הִנְהֲנָה בַּהֲבָנָה. "יָעֵלִי, אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לִבְדֹּק מָה הַדָּבָר הֲכִי נָכוֹן לַעֲשׂוֹת," אָמְרָה קֶשֶׁת, "תַּבְטִיחִי לָנוּ שֶׁעַד שֶׁנַּחְזֹר לֹא תַּעֲשִׂי שׁוּם דָּבָר!" "טוֹב, בְּסֵדֶר, אֲבָל לֹא צָרִיךְ לְהִבָּהֵל, הוּא בְּסַךְ הַכֹּל חָבֵר בַּמִּשְׂחָק." יָעֵל שָׁבָה לְהַבִּיט בְּמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב הַצִּבְעוֹנִי. "תַּחְזְרוּ מַהֵר, אֲנִי חַיֶּבֶת לְהַמְשִׁיךְ לְשַׂחֵק." * קֶשֶׁת נָטְלָה אֶת יָדוֹ שֶׁל אוֹר וּמִהֲרָה אִתּוֹ אֶל חֲדַר הָאַמְבַּטְיָה בַּבַּיִת שֶׁל יָעֵל. הִיא שָׁלְפָה אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם הַיְּרֻקִּים מִכִּיסָהּ, וְכָךְ עָשָׂה גַּם אוֹר. הַיְּלָדִים הִרְכִּיבוּ אוֹתָם עַל עֵינֵיהֶם. "אַתָּה מוּכָן?" אוֹר הִנְהֵן. הֵם אָחֲזוּ יָדַיִם וְסָפְרוּ עַד שָׁלוֹשׁ. אוֹר בּוֹהֵק שָׁטַף אֶת הַחֶדֶר, וְהַיְּצוּר הַסָּגֹל הוֹפִיעַ מוּלָם. "אַתֶּם נִרְאִים כְּאִלּוּ רְאִיתֶם רוּחַ רְפָאִים… אוֹ חַיְזָר," אָמַר הַשֵּׁדוֹן כְּשֶׁרָאָה אֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל הַיְּלָדִים הַמֻּטְרָדִים מוּלוֹ. "מָה קָרָה?" "דוֹנִי, אֵין זְמַן לִצְחוֹקִים עַכְשָׁו," אָמְרָה קֶשֶׁת בִּבְהִילוּת, "יָעֵל, הַחֲבֵרָה שֶׁלִּי, מְשַׂחֶקֶת בַּמִּשְׂחָק 'הָעוֹלָם הַמֻּפְלָא'. הִיא הִכִּירָה בַּמִּשְׂחָק חָבֵר חָדָשׁ שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ רַן. הוּא לוֹמֵד בְּבֵית סֵפֶר 'רָמוֹן' בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעִיר." קֶשֶׁת דִּבְּרָה מַהֵר כְּהֶרְגֵּלָהּ. "הוּא הִבְטִיחַ לָהּ שֶׁהִיא תְּקַבֵּל אַלְפַּיִם נְקֻדּוֹת וּבְעֶזְרָתָן תִּקְנֶה אֶת הָאוֹפַנּוֹעַ הַמְּרַחֵף, פְּרִיט נָדִיר וְשָׁוֶה מְאוֹד בַּמִּשְׂחָק," הוֹסִיף אוֹר. "בִּתְמוּרָה הִיא תַּגִּיד לוֹ אֵיפֹה הִיא גָּרָה, וְהֵם יִפָּגְשׁוּ," סִיְּמָה קֶשֶׁת אֶת הַהֶסְבֵּר. הַשֵּׁדוֹן בָּחַן אֶת הַיְּלָדִים וְעֵינָיו נִפְעֲרוּ בְּתַדְהֵמָה, "מָה הֲיִיתֶם עוֹשִׂים בִּמְקוֹמָהּ?" "אֲנִי לֹא הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת הַכְּתֹבֶת!" הוֹדִיעָה קֶשֶׁת בְּקוֹל. "זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת מְסֻכָּן!" "אַתְּ אוֹמֶרֶת אֶת זֶה בִּגְלַל שֶׁאַתְּ בִּכְלָל לֹא מְשַׂחֶקֶת בַּמִּשְׂחָק 'הָעוֹלָם הַמֻּפְלָא'," הִסְבִּיר אָחִיהָ, "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה הָיִיתִי עוֹשֶׂה… מִצַּד אֶחָד, אֲנִי לֹא אוֹהֵב חֲבֵרִים חֲדָשִׁים, וּמִצַּד שֵׁנִי – אְהְמְמְ… הָאוֹפַנּוֹעַ הַמְּרַחֵף, זֶה פְּרִיט שֶׁכָּל גֵּיְמֶר חוֹלֵם עָלָיו!" דוֹנִי שָׁתַק. הוּא גֵּרֵד בְּרֹאשׁוֹ הַסָּגֹל וְהִבִּיט בַּיְּלָדִים הַמִּתְלַבְּטִים. "קֹדֶם כֹּל, טוֹב שֶׁבָּאתֶם אֵלַי! תָּמִיד צָרִיךְ לְהִתְיַעֵץ עִם מִישֶׁהוּ מְבֻגָּר, אוֹ עִם שֵׁדוֹן חָכָם כָּמוֹנִי." הוּא קָרַץ. הַיְּלָדִים חִיְּכוּ. הוּא הִמְשִׁיךְ בְּפָנִים רְצִינִיּוֹת. "תִּרְאוּ, בָּעוֹלָם יֵשׁ גַּם אֲנָשִׁים רָעִים, שֶׁרוֹצִים לְהַכִּיר יְלָדִים. דֶּרֶךְ הַמַּחְשֵׁב קַל מְאוֹד לֹא לִהְיוֹת אַתָּה – כְּלוֹמַר לְהִתְחַזּוֹת לְמִישֶׁהוּ אַחֵר." "מָה זֶה לְהִתְחַזּוֹת?" שָׁאַל אוֹר. "לְהִתְחַפֵּשׂ לְמִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁהוּא לֹא אַתָּה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים רָעִים וַאֲסוּרִים." "אַתָּה מִתְכַּוֵּן שֶׁרַן הוּא לֹא יֶלֶד, אֶלָּא מִתְחַזֶּה לְיֶלֶד?" "יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁכֵּן, אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא. הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ, אוֹ יַלְדָּה, אוֹ זַמָּר אוֹ מִישֶׁהוּ מְפֻרְסָם, אוֹ חַיְזָר – הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת כָּל אֶחָד. אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לָדַעַת מִי הוּא בֶּאֱמֶת." "חַיְזָר…" צָחֲקוּ הַיְּלָדִים. "אֵין חַיְזָרִים בָּעוֹלָם…" הֵם הִבִּיטוּ בְּפָנָיו הָרְצִינִיּוֹת שֶׁל דוֹנִי. "בָּאִינְטֶרְנֶט קַל לְהִתְחַזּוֹת כִּי לֹא רוֹאִים אֶת הַפָּנִים שֶׁל הָאָדָם הַשֵּׁנִי, לֹא שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹל שֶׁלּוֹ, בְּדֶרֶךְ כְּלָל רוֹאִים תְּמוּנָה וְשֵׁם, כָּךְ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַמְצִיא כָּל אֶחָד. מִישֶׁהוּ כְּמוֹ רַן יָכוֹל לְבַקֵּשׁ פְּרָטִים אִישִׁיִּים – כְּמוֹ טֶלֶפוֹן, כְּתֹבֶת, לְהַצִּיעַ לְהִפָּגֵשׁ אוֹ לְבַקֵּשׁ לִשְׁלֹחַ תְּמוּנָה אוֹ סִרְטוֹן." הַיְּלָדִים הִקְשִׁיבוּ לְכָל מִלָּה. "אֵיךְ אֶפְשָׁר לָדַעַת מִי הוּא בֶּאֱמֶת?" דוֹנִי שָׁתַק רֶגַע וְהֵנִיד אֶת רֹאשׁוֹ וּפָרַשׂ אֶתיָדָיו לַצְּדָדִים. "אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בֶּאֱמֶת מִי הוּא. לָכֵן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר – לֹא לְדַבֵּר וּלְשַׂחֵק עִם מִי שֶׁלֹּא מַכִּירִים, כְּלוֹמַר רַק עִם מִישֶׁהוּ מֵהַכִּתָּה אוֹ מֵהַמִּשְׁפָּחָה. אִם פּוֹנֶה אֲלֵיכֶם מִישֶׁהוּ זָר, אֲפִלּוּ אִם הוּא אוֹמֵר שֶׁהוּא יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה – צָרִיךְ קֹדֶם לְסַפֵּר לַהוֹרִים." "מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁלֹּא הָיִינוּ הוֹלְכִים עִם זָר שֶׁאוֹמֵר לָנוּ לָלֶכֶת אִתּוֹ בָּרְחוֹב," הֵבִין אוֹר. "כְּלוֹמַר, לֹא לְהַאֲמִין לְכָל מִי שֶׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים בָּרֶשֶׁת?" "נָכוֹן, קֶשֶׁת," רֹאשׁוֹ הַסָּגֹל שֶׁל הַשֵּׁדוֹן נָע מַעְלָה-מַטָּה. "אִם נוֹתְנִים כְּתֹבֶת אוֹ פְּרָטִים אוֹ אֲפִלּוּ אִם שׁוֹלְחִים סִרְטוֹן, זֶה עָלוּל לִהְיוֹת מְסֻכָּן." "אָז מָה יָעֵל צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת?" שָׁאֲלָה קֶשֶׁת. "לִסְגֹּר מִיָּד אֶת הַהִתְכַּתְּבוּת וְלָלֶכֶת לְסַפֵּר לַהוֹרִים!" אָמַר הַשֵּׁדוֹן.

פרק ראשון

"אוֹר, אַתָּה בָּא?" שָׁאֲלָה קֶשֶׁת בְּהִתְרַגְּשׁוּת אֶת אָחִיהָ הַתְּאוֹם אוֹר, שֶׁהִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֶיהָ וְהִבִּיט עַל הַדֶּלֶת לַחֶדֶר שֶׁאָסוּר-אָסוּר-אָסוּר לָהֶם לְהִכָּנֵס אֵלָיו – חֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁל אִמָּא שֶׁלָּהֶם.
עַל הַדֶּלֶת הָיָה כָּתוּב:

הַמַּעְבָּדָה שֶׁל ד"ר כֹּהֵן

אִמָּא הָיְתָה דּוֹקְטוֹר לְמַחְשְׁבִים, אוֹ כְּמוֹ שֶׁהִיא אָהֲבָה לוֹמַר, דּוֹקְטוֹר לְמִשְׂחֲקֵי מַחְשֵׁב, וּבַמַּעְבָּדָה שֶׁלָּהּ הִיא פִּתְּחָה מִשְׂחֲקֵי מַחְשֵׁב חֲדָשִׁים לִמּוּדִיִּים, כָּאֵלֶּה שֶׁיְּלָדִים יְכוֹלִים לִלְמֹד מֵהֶם.
הַמַּעְבָּדָה שֶׁל דּוֹקְטוֹר כֹּהֵן הָיְתָה הַחֶדֶר הֲכִי סוֹדִי בַּבַּיִת. אִמָּא סִפְּרָה לָהֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל מִינֵי חֲפָצִים מוּזָרִים שֶׁהִיא אוֹסֶפֶת. בֻּבּוֹת קְטַנְטַנּוֹת. נֵרוֹת צִבְעוֹנִיִּים וּמִשְׂחֲקֵי מַחְשֵׁב שֶׁמְּפֻזָּרִים עַל מַדָּפִים אֲרֻכִּים. עֲצִיץ נָבוּל וְלִפְעָמִים גַּם צַלַּחַת עִם שְׁאֵרִיּוֹת אֹכֶל שֶׁהִיא שָׁכְחָה לְהַחְזִיר לַמִּטְבָּח. וּבְמֶרְכַּז הַחֶדֶר, עַל שֻׁלְחָן שָׁחֹר, עָמַד לוֹ הַמֶּלֶךְ! כָּךְ אִמָּא כִּנְּתָה אֶת הַמַּחְשֵׁב הַסּוּפֶּר-מְשֻׁכְלָל וּמִתְקַדֵּם שֶׁלָּהּ.
"אַל תִּדְאַג," לָחֲשָׁה קֶשֶׁת, "אִמָּא תַּחְזֹר רַק בָּעֶרֶב, וְאַבָּא בָּעֲבוֹדָה…"
"אֲבָל אָסוּר לָנוּ…" לָחַשׁ אוֹר בַּחֲזָרָה.
קֶשֶׁת מָשְׁכָה בִּכְתֵפָהּ וְאָמְרָה, "נִכָּנֵס מַמָּשׁ מַהֵר, נִרְאֶה מָה יֵשׁ שָׁם וְנֵצֵא בְּרִיצָה…" אוֹר מַמָּשׁ פָּחַד, אֲבָל קֶשֶׁת הִתְעַקְּשָׁה. "אִם אַתָּה פּוֹחֵד אָז אַל תִּכָּנֵס. אֲנִי נִכְנֶסֶת!" הִיא עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ, לָחֲשָׁה "עַל הַחַיִּים וְעַל הַמָּוֶת", שֶׁזֶּה מָה שֶׁהִיא תָּמִיד אוֹמֶרֶת לִפְנֵי שֶׁהִיא עוֹשָׂה מַעֲשֶׂה אַמִּיץ, וּפָתְחָה אֶת הַדֶּלֶת לִרְוָחָה.
גַּל שֶׁל רֵיחַ מוּזָר דִּגְדֵּג בְּאַפָּהּ. חֹשֶׁךְ כִּסָּה אֶת הַחֶדֶר וּלְאַט-לְאַט עֵינֶיהָ הִתְרַגְּלוּ לָאֲפֵלָה. הִיא הִתְקַדְּמָה בִּזְהִירוּת וְקָפְצָה בְּבֶהָלָה כְּשֶׁשָּׁמְעָה צִפְצוּף מוּזָר שֶׁהָיָה בְּסַךְ הַכֹּל כַּדּוּר צִבְעוֹנִי שֶׁהִתְגַּלְגֵּל עַל הָרִצְפָּה.
"דַּי, בּוֹאִי נֵצֵא," קוֹלוֹ שֶׁל אוֹר רָעַד. הוּא הָיָה רָגִיל לְהִגָּרֵר אַחֲרֵי אֲחוֹתוֹ לְהַרְפַּתְקָאוֹת מוּזָרוֹת, אֲבָל הַפַּעַם חָשַׁשׁ בִּמְיֻחָד. קֶשֶׁת לֹא שָׁמְעָה אוֹתוֹ בִּכְלָל, וּכְבָר הֵחֵלָּה לִבְחֹן אֶת הַצַּעֲצוּעִים הַחֲדָשִׁים שֶׁהָיוּ עַל הַמַּדָּפִים. קֶשֶׁת רָאֲתָה שְׁנֵי זוּגוֹת מִשְׁקָפַיִם מוּזָרִים בַּעֲלֵי מִסְגֶּרֶת יְרֻקָּה זוֹהֶרֶת מֻנָּחִים עַל שֻׁלְחַן הָעֲבוֹדָה.
"אוֹר, תִּרְאֶה אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם הָאֵלֶּה, מִשְׁקְפֵי קְסָמִים." בְּלִי לְחַכּוֹת אֲפִלּוּ שְׁנִיָּה, הִרְכִּיבָה קֶשֶׁת אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם הַמּוּזָרִים עַל עֵינֶיהָ וְקָרְאָה, "יוֹאוּ, יֵשׁ פֹּה עוֹלָם אַחֵר, הַכֹּל נִרְאֶה מַמָּשׁ אֲמִתִּי. אוֹר, אַתָּה חַיָּב לְנַסּוֹת."
אָחִיהָ הִרְכִּיב בְּהַסְסָנוּת אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם עַל עֵינָיו.
"אִמָּא'לֶה, מָה זֶה?!" קָרָא מְבֹהָל, "יֵשׁ כָּאן מִישֶׁהוּ מַפְחִיד."
יְצוּר בַּעַל פַּרְוָה סְגֻלָּה, עֵינַיִם עֲנָקִיּוֹת וְקַרְנַיִם קְטַנּוֹת שֶׁהֵצִיצוּ מֵרֹאשׁוֹ, הִבִּיט בָּהֶם בְּסַקְרָנוּת.
"אוֹר וְקֶשֶׁת, אֲנִי לֹא מַפְחִיד… אֲנִי חָמוּד. וְיוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת גַּלְגַּלּוֹנִים בָּאֲוִיר." הַיְּצוּר הַסָּגֹל קִפֵּץ בָּאֲוִיר וְעָשָׂה גַּלְגַּלּוֹנִים לְאֹרֶךְ הַחֶדֶר.
"מִי אַתָּה?" שָׁאֲלָה קֶשֶׁת בַּחֲשָׁשׁ.
"אֵיךְ… אֵיךְ… אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁלָּנוּ?" שָׁלַח אוֹר יָד וְאָחַז בְּיָדָהּ שֶׁל אֲחוֹתוֹ.
"אֲנִי דוֹנִי. שֵׁדוֹן חָמוּד, חָכָם וּמַצְחִיק, וְאִמָּא שֶׁלָּכֶם הִמְצִיאָה אוֹתִי כְּדֵי לַעֲזֹר לִילָדִים."
"אֵיזֶה מִין שֵׁדוֹן אַתָּה?" מִלְמְלָה קֶשֶׁת.
"מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן?" הוֹסִיף אוֹר.
"חָחָחָ," צָחַק דוֹנִי בְּקוֹל שֶׁנִּשְׁמַע כְּמוֹ נְחִירָה קַלָּה, "אַתֶּם לֹא מַכִּירִים אוֹתִי. אֲבָל אֲנִי מַכִּיר אֶתְכֶם. אֲנִי דְּמוּת בְּמִשְׂחַק מַחְשֵׁב שֶׁאִמָּא שֶׁלָּכֶם, תָּמָר, הִמְצִיאָה. אֲנִי נִרְאֶה אֲמִתִּי בִּזְכוּת הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁאַתֶּם מַרְכִּיבִים עַל הָעֵינַיִם."
"אָז אַתָּה אֲמִתִּי אוֹ לֹא?" שָׁאַל אוֹר.
"אֲנִי גַּם אֲמִתִּי וְגַם לֹא. אִמָּא שֶׁלָּכֶם עָבְדָה קָשֶׁה בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה כְּדֵי לִיצֹר אוֹתִי. הִיא תִּכְנְנָה אֶת הַמַּרְאֶה, אֶת הַקּוֹל וְאֶת הָאֹפִי שֶׁלִּי. וְכָכָה הָפַכְתִּי לְכָזֶה חָמוּד." הוּא הִסְתּוֹבֵב וְנִעְנֵעַ אֶת הָאַגָּן שֶׁלּוֹ, וְהַזָּנָב הַקָּטָן שֶׁהָיָה בִּקְצֵה גַּבּוֹ רָקַד מִצַּד לְצַד כְּמוֹ גור כְּלָבִים שָׂמֵחַ כְּשֶׁהוּא מְקַבֵּל חֲטִיף.
"וַאֲנִי בְּעִקָּר – מַצְחִיק!" הוּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ גָּדוֹל.
"אַתָּה בֶּאֱמֶת מַצְחִיק," חִיְּכָה אֵלָיו קֶשֶׁת בַּחֲזָרָה, "אֲבָל אֵיךְ אַתָּה מַכִּיר אוֹתָנוּ?"
"אִמָּא שֶׁלָּכֶם הִמְצִיאָה אוֹתִי וְהָפְכָה אוֹתִי לֶחָכָם כְּמוֹ יְצוּר אֲמִתִּי. קוֹרְאִים לְזֶה 'בִּינָה מְלָאכוּתִית'. אֲבָל אַחֲרֵי כַּמָּה זְמַן הִתְחַלְתִּי לְהִשְׁתַּעֲמֵם בְּתוֹךְ תִּיקִיַּת הַמַּחְשֵׁב שֶׁהִיא שָׂמָה אוֹתִי בָּהּ, אָז הִתְחַלְתִּי לְטַיֵּל בֵּין הַתִּיקִיּוֹת וְרָאִיתִי תִּיקִיָּה עִם תְּמוּנוֹת שֶׁלָּכֶם מֵהַגַּן וּמִבֵּית הַסֵּפֶר. רָאִיתִי סִרְטוֹנִים שֶׁלָּכֶם מִיְּמֵי הַהֻלֶּדֶת, מֵהַטִּיּוּלִים, וְקִוִּיתִי שֶׁיּוֹם אֶחָד תִּכָּנְסוּ לְכָאן וּנְשַׂחֵק יַחַד.
"אֵיזֶה כֵּיף שֶׁנִּכְנַסְנוּ לַחֶדֶר שֶׁל אִמָּא," קָרְאָה קֶשֶׁת בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
"הַלְוַאי שֶׁתָּבוֹא אִתִּי לַכִּתָּה, שֶׁכָּל הַיְּלָדִים יוּכְלוּ לְהַכִּיר אוֹתְךָ וּלְשַׂחֵק אִתְּךָ," אָמַר אוֹר בְּקוֹל שָׁקֵט.
"רַק אַתֶּם יְכוֹלִים לִרְאוֹת אוֹתִי, וְרַק כְּשֶׁאַתֶּם מַרְכִּיבִים אֶת מִשְׁקְפֵי הַקֶּסֶם. הֲרֵי אָמַרְתִּי לָכֶם, אֲנִי חֵלֶק מִמִּשְׂחָק."
"סַפֵּר לָנוּ עַל הַמִּשְׂחָק הַזֶּה," בִּקֵּשׁ אוֹר, "אֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֵב מִשְׂחָקִים."
"תִּסְפְּרוּ עַד שָׁלוֹשׁ וְאָז תַּגִּידוּ ' דוֹנִי מָתוֹק!' – וְתַתְחִילוּ לְשַׂחֵק!"

"אַחַת… שְׁתַּיִם… שָׁלוֹשׁ… דוֹנִי מָתוֹק," קָרְאוּ יַחַד אוֹר וְקֶשֶׁת.
אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא קָרָה.
כְּשֶׁהֵם פָּקְחוּ אֶת עֵינֵיהֶם, הֵם עֲדַיִן עָמְדוּ בַּמַּעְבָּדָה שֶׁל אִמָּא, וְדוֹנִי עָמַד מוּלָם וְחִיֵּךְ אֶת חִיּוּכוֹ הַכּוֹבֵשׁ.
"הֵי, לֹא קָרָה כְּלוּם," קָרְאָה קֶשֶׁת בָּאַכְזָבָה.
"לָמָּה לֹא הִתְחִיל הַמִּשְׂחָק?" שָׁאַל אוֹר וְרָקַע בְּרַגְלוֹ בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת.
"הַמִּשְׂחָק לֹא מִתְרַחֵשׁ בְּעוֹלָם אַחֵר אֶלָּא פֹּה, בְּיִשְׂרָאֵל, בְּהוֹד הַשָּׁרוֹן, בָּעִיר שֶׁלָּכֶם. אֲבָל אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם שֶׁהוּא יִהְיֶה מְעַנְיֵן," הִסְבִּיר דוֹנִי וְהוֹסִיף, "אִם תַּצְלִיחוּ בּוֹ, תְּקַבְּלוּ אֶת הַמַּתָּנָה הֲכִי גְּדוֹלָה וּמְיֻחֶדֶת!" הוּא הֵנִיף אֶת זְרוֹעוֹתָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְקֶשֶׁת בְּעָנָן הֵאִירָה אֶת הַחֶדֶר.
"טוֹב, אָז אֵיךְ מְשַׂחֲקִים?" שָׁאַל אוֹר בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
"אָז כָּכָה: לַמִּשְׂחָק יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה שְׁלַבִּים. בְּכָל שָׁלָב אֶתֵּן לָכֶם מְשִׂימָה חֲדָשָׁה. עֲלֵיכֶם לְסַיֵּם אֶת הַמְּשִׂימָה תּוֹךְ שָׁעָה. בְּסוֹף שְׁלֹשׁ הַמְּשִׂימוֹת תְּקַבְּלוּ אֶת הַמַּתָּנָה הֲכִי יָפָה וּגְדוֹלָה בָּעוֹלָם!"
"וּמָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת?" הִסְתַּקְרְנָה קֶשֶׁת.
"הַמְּשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּכֶם הִיא לָלֶכֶת לַבַּיִת שֶׁל יָעֵל, הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁל קֶשֶׁת, וּלְהַזְמִין אוֹתָהּ לְשַׂחֵק אִתְּכֶם בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים."
"אָה, זֹאת מְשִׂימָה קַלָּה מְאוֹד, יָעֵל אוֹהֶבֶת לְשַׂחֵק אִתִּי, הִיא מִיָּד תִּצְטָרֵף אֵלַי לְגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים. נְסַיֵּם אֶת הַמְּשִׂימָה תֶּכֶף וּמִיָּד." קֶשֶׁת נִשְׁמְעָה מַמָּשׁ מְאֻכְזֶבֶת.
דוֹנִי מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו. "אִם כָּךְ, קָדִימָה! נִרְאֶה אֶתְכֶם מְסַיְּמִים אֶת הַמְּשִׂימָה בְּקַלּוּת. צְאוּ לַדֶּרֶךְ, יֵשׁ לָכֶם שָׁעָה. בְּהַצְלָחָה. אַתֶּם יְכוֹלִים לָקַחַת אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם וּלְדַבֵּר אִתִּי מָתַי שֶׁתִּרְצוּ."
דוֹנִי הֵרִים אֶת יָדוֹ בָּאֲוִיר וְנֶעֱלַם.
אוֹר וְקֶשֶׁת הֵסִירוּ אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם וְהִבִּיטוּ אֶחָד בַּשֵּׁנִי.
"זֶה הָיָה מוּזָר," לָחַשׁ אוֹר.
"קְצָת," קֶשֶׁת אָחֲזָה בְּיָדוֹ, "אֲבָל יֵשׁ לָנוּ שָׁעָה לְהַשְׁלִים אֶת הַמְּשִׂימָה. אַתָּה בָּא לַבַּיִת שֶׁל יָעֵל?"
אוֹר שָׁתַק לְרֶגַע קָצָר וְאָז אָמַר, "אוֹקֵי, נֵלֵךְ," וְהַשְּׁנַיִם רָצוּ לַמְּשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה.

קֶשֶׁת נָקְשָׁה כַּמָּה פְּעָמִים עַל דֶּלֶת הָעֵץ הַגְּדוֹלָה בְּפֶתַח הַבַּיִת שֶׁל יָעֵל. "אוּף, הִיא לֹא פּוֹתַחַת…" הָאֶצְבָּעוֹת כְּבָר כָּאֲבוּ לָהּ מֵרֹב נְקִישׁוֹת.
"אוּלַי הִיא לֹא בַּבַּיִת?"
"הִיא בָּטוּחַ בַּבַּיִת, וְלֹא שׁוֹמַעַת כְּלוּם כִּי הִיא שְׁקוּעָה בַּמִּשְׂחָק שֶׁהִיא הֲכִי אוֹהֶבֶת לְשַׂחֵק בּוֹ – 'הָעוֹלָם הַמֻּפְלָא'."
"אָה, 'הָעוֹלָם הַמֻּפְלָא'," הִנְהֵן אוֹר. "זֶה מִשְׂחַק מַחְשֵׁב שֶׁכִּמְעַט כָּל יַלְדֵי בֵּית הַסֵּפֶר מְשַׂחֲקִים בּוֹ. צָרִיךְ לִיצֹר אֶת עוֹלַם הַחֲלוֹמוֹת וְלִרְכֹּשׁ חֲפָצִים מַגְנִיבִים. יָעֵל הִיא אַלּוּפַת בֵּית הַסֵּפֶר בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה," סִפֵּר אוֹר, "אַף אֶחָד לֹא מִתְקָרֵב לַשִּׂיא שֶׁלָּהּ."
קֶשֶׁת הִמְשִׁיכָה לְהַקִּישׁ בְּחָזְקָה עַל הַדֶּלֶת כְּשֶׁהִיא קוֹרֵאת, "יָעֵלִי, תִּפְתְּחִי, זֶה אֲנַחְנוּ – אוֹר וְקֶשֶׁת."
לְבַסּוֹף יָעֵל פָּתְחָה מְעַט אֶת הַדֶּלֶת וְרָאֲתָה אֶת פָּנֶיהָ שֶׁל קֶשֶׁת.
"תַּחְזְרוּ מְאֻחָר יוֹתֵר, אֲנִי בַּשִּׂיא שֶׁל הַמִּשְׂחָק," אָמְרָה יָעֵל.
"לֹא! זֶה דָּחוּף! אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְדַבֵּר אִתָּךְ," אָמְרָה קֶשֶׁת.
"טוֹב, תִּכָּנְסוּ, אֲבָל חַכּוּ לִי כַּמָּה דַּקּוֹת בְּשֶׁקֶט כִּי אֲנִי בַּשָּׁלָב הֲכִי חָשׁוּב בַּמִּשְׂחָק." הִיא רָצָה אֶל חַדְרָהּ וְהִתְיַשְּׁבָה עַל כִּסֵּא מוּל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב.
הַתְּאוֹמִים שֶׁהָלְכוּ אַחֲרֶיהָ, הִתְבּוֹנְנוּ בְּיָעֵל שֶׁשִּׂחֲקָה בְּרִכּוּז מָלֵא. דְּמוּתָהּ בַּמִּשְׂחָק קָפְצָה מֵעַל מִכְשׁוֹלִים רַבִּים: מַיִם, אֵשׁ, כְּבִישׁ סוֹאֵן. קוֹלוֹת וְצִפְצוּפִים עַלִּיזִים בָּקְעוּ מֵהַמַּחְשֵׁב בְּכָל פַּעַם שֶׁדְּמוּתָהּ הִצְלִיחָה לְהַרְוִיחַ עוֹד נְקֻדּוֹת. יָעֵל הִתְרַגְּשָׁה כְּשֶׁנִּצְּחָה. "יֵשׁ, הִצְלַחְתִּי! מַמְשִׁיכָה לַשָּׁלָב הַבָּא!"
"רֶגַע, יָעֵל, יָעֵלִי, בּוֹאִי לְשַׂחֵק אִתָּנוּ בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים," הִצִּיעַ אוֹר.
"דַּקָּה, טוֹב?!" הִיא הָיְתָה מְרֻכֶּזֶת כֻּלָּהּ בַּמִּשְׂחָק, "אֲנִי רַק מְסַיֶּמֶת אֶת הַשָּׁלָב הַזֶּה. כְּשֶׁאֲסַיֵּם אוֹתוֹ, יִהְיוּ לִי עוֹד מֵאָה נְקֻדּוֹת לִקְנוֹת אַרְמוֹן נַצְנַצִּים."
"אֲבָל יָעֵל, תַּעֲשִׂי הַפְסָקָה קְצָרָה, נֵלֵךְ לְגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים, נְשַׂחֵק קְצָת וְתַחְזְרִי," הִתְחַנְּנָה קֶשֶׁת.
"אְהְמְמְ… אַחַר כָּךְ," הִמְהֲמָה יָעֵל.
לְפֶתַע הוֹפִיעָה מִשְׁבֶּצֶת כְּחֻלָּה בְּמֶרְכַּז הַמָּסָךְ, וּדְמוּת חֲדָשָׁה הוֹפִיעָה בָּהּ.
"הֵי, זֶה רַן," קָרְאָה יָעֵל וְקֵרְבָה אֶת עֵינֶיהָ לַמָּסָךְ. הִיא הִתְחִילָה לִקְרֹא אֶת מָה שֶׁרַן הִקְלִיד.
"מִי זֶה רַן? אֵין לָנוּ רַן בַּכִּתָּה!" שָׁאֲלָה קֶשֶׁת.
"רַן הוּא יֶלֶד מְאוֹד נֶחְמָד, הוּא לוֹמֵד בְּבֵית סֵפֶר 'רָמוֹן' בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעִיר," הִסְבִּירָה יָעֵל.
"מֵאֵיפֹה אַתְּ מַכִּירָה אוֹתוֹ?" שָׁאַל אוֹר שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ אָהַב לְהַכִּיר יְלָדִים חֲדָשִׁים.
"הִכַּרְנוּ בַּמִּשְׂחָק 'הָעוֹלָם הַמֻּפְלָא'. הוּא שַׂחְקָן כָּזֶה טוֹב, יֵשׁ לוֹ אֶת כָּל הַחֲפָצִים הֲכִי שָׁוִים בַּמִּשְׂחָק!"
"בֶּאֱמֶת?!" הַתְּאוֹמִים פָּעֲרוּ אֶת עֵינֵיהֶם וְקֵרְבוּ גַּם הֵם אֶת רָאשֵׁיהֶם לְעֵבֶר הַמָּסָךְ.
"מָה הוּא כּוֹתֵב? קְצָת קָשֶׁה לִי לִקְרֹא," מִלְמְלָה קֶשֶׁת שֶׁיָּשְׁבָה מְעַט בַּצַּד.
"הֵי יָעֵל, אוּכַל לָתֵת לָךְ אֶת אַלְפַּיִם הַנְּקֻדּוֹת הַחֲסֵרוֹת לָךְ כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הָאוֹפַנּוֹעַ הַמְּרַחֵף. אֲבָל בִּתְמוּרָה – אַתְּ זוֹכֶרֶת מָה קָבַעְנוּ שֶׁתִּשְׁלְחִי לִי…" הוּא הוֹסִיף סְמַיְלִי גָּדוֹל.
יָעֵל הֵנִיחָה אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַל הַמִּקְלֶדֶת וְהֵחֵלָּה לִכְתֹּב, "מְצֻיָּן, רַן, אֲנִי גָּרָה בִּרְחוֹב חַיִּים לְבָנוֹן בְּמִסְפָּר עֶשְׂרִים וְ…"
"רֶגַע רֶגַע, תַּעַצְרִי פֹּה!" קָרָא אוֹר, "מָה אַתְּ עוֹשָׂה?"
"אֲנִי נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת הַכְּתֹבֶת שֶׁלִּי, כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן לִי אֶת אַלְפַּיִם הַנְּקֻדּוֹת."
"אָסוּר לָתֵת כְּתוֹבוֹת לַאֲנָשִׁים!" הוֹסִיפָה קֶשֶׁת.
"אַתֶּם סְתָם דּוֹאֲגִים, הוּא יֶלֶד חָמוּד שֶׁהִכַּרְתִּי בַּמִּשְׂחָק. הוּא פָּנָה אֵלַי בַּצֶּ'ט כְּשֶׁרָאָה שֶׁאֲנִי אַלּוּפַת בֵּית הַסֵּפֶר בַּמִּשְׂחָק 'הָעוֹלָם הַמֻּפְלָא'. הִתְחַלְנוּ לְשַׂחֵק יַחַד וּלְהִתְכַּתֵּב. הוּא מַמָּשׁ חָמוּד, וְגַם שַׂחְקָן מְצֻיָּן! הוּא הִבְטִיחַ לָתֵת לִי אֶת הַנְּקֻדּוֹת כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הָאוֹפַנּוֹעַ הַמְּרַחֵף. פְּרִיט נָדִיר. בְּכָל הַמִּשְׂחָק יֵשׁ רַק אוֹפַנּוֹעַ מְרַחֵף אֶחָד. כְּשֶׁאַשִּׂיג אוֹתוֹ אֶהְיֶה לֹא רַק אַלּוּפַת בֵּית הַסֵּפֶר בַּמִּשְׂחָק, אֶלָּא בְּכָל הָעִיר, בְּכָל הָעוֹלָם! בִּתְמוּרָה לָזֶה, הוּא בְּסַךְ הַכֹּל רוֹצֶה שֶׁנִּפָּגֵשׁ." עֵינֶיהָ נָצְצוּ.
"שֶׁתִּפָּגְשׁוּ?!" תָּהָה אוֹר.
"כֵּן, שֶׁנִּפָּגֵשׁ, בַּבַּיִת שֶׁלִּי. מָה אִכְפַּת לִי לְהַכִּיר חָבֵר חָדָשׁ?" מָשְׁכָה יָעֵל בִּכְתֵפֶיהָ.
"אֲנִי לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב עִם זֶה…" לָחַשׁ אוֹר בָּאֹזֶן לְקֶשֶׁת, "אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהִתְיַעֵץ עִם דוֹנִי מָה לַעֲשׂוֹת, נִרְאֶה לִי שֶׁהוּא יֵדַע אֵיךְ לַעֲזֹר לָנוּ וּלְיָעֵל."
קֶשֶׁת הִנְהֲנָה בַּהֲבָנָה. "יָעֵלִי, אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לִבְדֹּק מָה הַדָּבָר הֲכִי נָכוֹן לַעֲשׂוֹת," אָמְרָה קֶשֶׁת, "תַּבְטִיחִי לָנוּ שֶׁעַד שֶׁנַּחְזֹר לֹא תַּעֲשִׂי שׁוּם דָּבָר!"
"טוֹב, בְּסֵדֶר, אֲבָל לֹא צָרִיךְ לְהִבָּהֵל, הוּא בְּסַךְ הַכֹּל חָבֵר בַּמִּשְׂחָק." יָעֵל שָׁבָה לְהַבִּיט בְּמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב הַצִּבְעוֹנִי. "תַּחְזְרוּ מַהֵר, אֲנִי חַיֶּבֶת לְהַמְשִׁיךְ לְשַׂחֵק."
*
קֶשֶׁת נָטְלָה אֶת יָדוֹ שֶׁל אוֹר וּמִהֲרָה אִתּוֹ אֶל חֲדַר הָאַמְבַּטְיָה בַּבַּיִת שֶׁל יָעֵל. הִיא שָׁלְפָה אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם הַיְּרֻקִּים מִכִּיסָהּ, וְכָךְ עָשָׂה גַּם אוֹר. הַיְּלָדִים הִרְכִּיבוּ אוֹתָם עַל עֵינֵיהֶם.
"אַתָּה מוּכָן?"
אוֹר הִנְהֵן. הֵם אָחֲזוּ יָדַיִם וְסָפְרוּ עַד שָׁלוֹשׁ. אוֹר בּוֹהֵק שָׁטַף אֶת הַחֶדֶר, וְהַיְּצוּר הַסָּגֹל הוֹפִיעַ מוּלָם.
"אַתֶּם נִרְאִים כְּאִלּוּ רְאִיתֶם רוּחַ רְפָאִים… אוֹ חַיְזָר," אָמַר הַשֵּׁדוֹן כְּשֶׁרָאָה אֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל הַיְּלָדִים הַמֻּטְרָדִים מוּלוֹ. "מָה קָרָה?"
"דוֹנִי, אֵין זְמַן לִצְחוֹקִים עַכְשָׁו," אָמְרָה קֶשֶׁת בִּבְהִילוּת, "יָעֵל, הַחֲבֵרָה שֶׁלִּי, מְשַׂחֶקֶת בַּמִּשְׂחָק 'הָעוֹלָם הַמֻּפְלָא'. הִיא הִכִּירָה בַּמִּשְׂחָק חָבֵר חָדָשׁ שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ רַן. הוּא לוֹמֵד בְּבֵית סֵפֶר 'רָמוֹן' בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הָעִיר." קֶשֶׁת דִּבְּרָה מַהֵר כְּהֶרְגֵּלָהּ.
"הוּא הִבְטִיחַ לָהּ שֶׁהִיא תְּקַבֵּל אַלְפַּיִם נְקֻדּוֹת וּבְעֶזְרָתָן תִּקְנֶה אֶת הָאוֹפַנּוֹעַ הַמְּרַחֵף, פְּרִיט נָדִיר וְשָׁוֶה מְאוֹד בַּמִּשְׂחָק," הוֹסִיף אוֹר.
"בִּתְמוּרָה הִיא תַּגִּיד לוֹ אֵיפֹה הִיא גָּרָה, וְהֵם יִפָּגְשׁוּ," סִיְּמָה קֶשֶׁת אֶת הַהֶסְבֵּר.
הַשֵּׁדוֹן בָּחַן אֶת הַיְּלָדִים וְעֵינָיו נִפְעֲרוּ בְּתַדְהֵמָה, "מָה הֲיִיתֶם עוֹשִׂים בִּמְקוֹמָהּ?"
"אֲנִי לֹא הָיִיתִי נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת הַכְּתֹבֶת!" הוֹדִיעָה קֶשֶׁת בְּקוֹל. "זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת מְסֻכָּן!"
"אַתְּ אוֹמֶרֶת אֶת זֶה בִּגְלַל שֶׁאַתְּ בִּכְלָל לֹא מְשַׂחֶקֶת בַּמִּשְׂחָק 'הָעוֹלָם הַמֻּפְלָא'," הִסְבִּיר אָחִיהָ, "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה הָיִיתִי עוֹשֶׂה… מִצַּד אֶחָד, אֲנִי לֹא אוֹהֵב חֲבֵרִים חֲדָשִׁים, וּמִצַּד שֵׁנִי – אְהְמְמְ… הָאוֹפַנּוֹעַ הַמְּרַחֵף, זֶה פְּרִיט שֶׁכָּל גֵּיְמֶר חוֹלֵם עָלָיו!"
דוֹנִי שָׁתַק. הוּא גֵּרֵד בְּרֹאשׁוֹ הַסָּגֹל וְהִבִּיט בַּיְּלָדִים הַמִּתְלַבְּטִים.
"קֹדֶם כֹּל, טוֹב שֶׁבָּאתֶם אֵלַי! תָּמִיד צָרִיךְ לְהִתְיַעֵץ עִם מִישֶׁהוּ מְבֻגָּר, אוֹ עִם שֵׁדוֹן חָכָם כָּמוֹנִי." הוּא קָרַץ.
הַיְּלָדִים חִיְּכוּ. הוּא הִמְשִׁיךְ בְּפָנִים רְצִינִיּוֹת. "תִּרְאוּ, בָּעוֹלָם יֵשׁ גַּם אֲנָשִׁים רָעִים, שֶׁרוֹצִים לְהַכִּיר יְלָדִים. דֶּרֶךְ הַמַּחְשֵׁב קַל מְאוֹד לֹא לִהְיוֹת אַתָּה – כְּלוֹמַר לְהִתְחַזּוֹת לְמִישֶׁהוּ אַחֵר."
"מָה זֶה לְהִתְחַזּוֹת?" שָׁאַל אוֹר.
"לְהִתְחַפֵּשׂ לְמִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁהוּא לֹא אַתָּה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים רָעִים וַאֲסוּרִים."
"אַתָּה מִתְכַּוֵּן שֶׁרַן הוּא לֹא יֶלֶד, אֶלָּא מִתְחַזֶּה לְיֶלֶד?"
"יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁכֵּן, אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא. הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ, אוֹ יַלְדָּה, אוֹ זַמָּר אוֹ מִישֶׁהוּ מְפֻרְסָם, אוֹ חַיְזָר – הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת כָּל אֶחָד. אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לָדַעַת מִי הוּא בֶּאֱמֶת."
"חַיְזָר…" צָחֲקוּ הַיְּלָדִים. "אֵין חַיְזָרִים בָּעוֹלָם…" הֵם הִבִּיטוּ בְּפָנָיו הָרְצִינִיּוֹת שֶׁל דוֹנִי.
"בָּאִינְטֶרְנֶט קַל לְהִתְחַזּוֹת כִּי לֹא רוֹאִים אֶת הַפָּנִים שֶׁל הָאָדָם הַשֵּׁנִי, לֹא שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹל שֶׁלּוֹ, בְּדֶרֶךְ כְּלָל רוֹאִים תְּמוּנָה וְשֵׁם, כָּךְ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַמְצִיא כָּל אֶחָד. מִישֶׁהוּ כְּמוֹ רַן יָכוֹל לְבַקֵּשׁ פְּרָטִים אִישִׁיִּים – כְּמוֹ טֶלֶפוֹן, כְּתֹבֶת, לְהַצִּיעַ לְהִפָּגֵשׁ אוֹ לְבַקֵּשׁ לִשְׁלֹחַ תְּמוּנָה אוֹ סִרְטוֹן."
הַיְּלָדִים הִקְשִׁיבוּ לְכָל מִלָּה. "אֵיךְ אֶפְשָׁר לָדַעַת מִי הוּא בֶּאֱמֶת?"
דוֹנִי שָׁתַק רֶגַע וְהֵנִיד אֶת רֹאשׁוֹ וּפָרַשׂ אֶתיָדָיו לַצְּדָדִים. "אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת בֶּאֱמֶת מִי הוּא. לָכֵן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר – לֹא לְדַבֵּר וּלְשַׂחֵק עִם מִי שֶׁלֹּא מַכִּירִים, כְּלוֹמַר רַק עִם מִישֶׁהוּ מֵהַכִּתָּה אוֹ מֵהַמִּשְׁפָּחָה. אִם פּוֹנֶה אֲלֵיכֶם מִישֶׁהוּ זָר, אֲפִלּוּ אִם הוּא אוֹמֵר שֶׁהוּא יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה – צָרִיךְ קֹדֶם לְסַפֵּר לַהוֹרִים."
"מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁלֹּא הָיִינוּ הוֹלְכִים עִם זָר שֶׁאוֹמֵר לָנוּ לָלֶכֶת אִתּוֹ בָּרְחוֹב," הֵבִין אוֹר.
"כְּלוֹמַר, לֹא לְהַאֲמִין לְכָל מִי שֶׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים בָּרֶשֶׁת?"
"נָכוֹן, קֶשֶׁת," רֹאשׁוֹ הַסָּגֹל שֶׁל הַשֵּׁדוֹן נָע מַעְלָה-מַטָּה. "אִם נוֹתְנִים כְּתֹבֶת אוֹ פְּרָטִים אוֹ אֲפִלּוּ אִם שׁוֹלְחִים סִרְטוֹן, זֶה עָלוּל לִהְיוֹת מְסֻכָּן."
"אָז מָה יָעֵל צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת?" שָׁאֲלָה קֶשֶׁת.
"לִסְגֹּר מִיָּד אֶת הַהִתְכַּתְּבוּת וְלָלֶכֶת לְסַפֵּר לַהוֹרִים!" אָמַר הַשֵּׁדוֹן.