היעד – רוי זינק

תיאור

אדם הבוחר להישאר אלמוני ומכנה עצמו גְּרֶג, מגיע לחופשה בת שבוע במדינה עלומה שכבר אינה אלא  שטח, שטח של מוות, קרקע של ציד פראי וברוטלי. הוא אינו היחיד. המלון המהודר בו הוא שוהה מאוכלס בעיקר בעיתונאים ובתיירים מבקשי הרפתקאות וריגושים שרכשו חבילת נופש לאזור מוכה אסון, עליית מדרגה בחיים בעידן הריאליטי.

“…על השולחן היה מונח דף עם הוראות: להימנע מללכת לבד, בשום פנים ואופן לא להתרחק יותר מתחום הקילומטר המרובע סביב המלון. רשימת טיולים אפשריים בקבוצה מאורגנת או באופן יחידני: בטנדר, במסוק, במסלול תת-קרקעי, לאורך החוף, בצלילה. בכולם כרוך סיכון מסוים, אבל בניגוד לחלופות האפשריות, הם יכולים להתבצע בשלמות וללא פגע גופני. בריאות נפשית לא הוזכרה, אולי משום שבמקרה של זרים שהגיעו לשם  מרצון, היה זה כבר מקרה אבוד…”

הקשר הסבוך והגבולות המִטשטשים בין מציאות לדמיון, קיום בסיסי, כלכלה ופוליטיקה עולמית, תשוקות, פנטזיה וכאב – מתגלים במלוא עוצמתם מבעד לכתיבה מאופקת, שנונה ומפוכחת, מתובלת במעטה דק של הומור שחור.

רוּי זינק, יליד 1961, מהמוכרים והמוערכים בסופרי הדור הצעיר בפורטוגל, מרצה לספרות באוניברסיטת ליסבון ודמות פרובוקטיבית ואהודה בחיי התרבות ובתקשורת בפורטוגל. ספרו הקודם שתורגם לעברית, מלון לוזיטאנו (חרגול, 2005) הפך לספר פולחן בארצו.