הבת מחוץ לארץ

הבת מחוץ לארץ

מאת נג'את אל-האשמי

מקטלאנית: רמי סערי

מחיר קטלוגי: 88 ₪

נקה

מתי בנות אינן מתלוננות על אמא? סוררת, מתנכרת, ממרה את פי האם, יוצאת לתרבות רעה, משרכת דרכיה, מתנתקת מהמשפחה –
איזו בת היא ”הבת מחוץ לארץ”? אילו השלכות יהיו לתווית העלולה לדבוק בה על הכרעותיה?
התגלה נאמנות לעצמה ותלך בדרכה? היעלה בידה לפלס לעצמה מסלול משלה בעולם? או שאשָם בליבה ופחדים שמקורם בתפיסותיה, יטילו עליה צל כבד
ומשתק? הייתכן שספקות כבדים לא יאפשרו לה לעמוד על שלה, לגבור על עכבותיה ולהגשים את חלומותיה?

הרומן "הבת מחוץ לארץ" הוא ספר מרתק וחריג בספרות קטלוניה כיום: הוא לא נכתב בידי קטלאנית מבטן ומלידה, והוא חושף בפני קוראיו את עושר תרבות התָאמָאזִיגְת, אחד מעמי מרוקו שאנשיו מאכלסים חלק נרחב מצפון אפריקה.

הספר זכה לתהודה עצומה בקטלוניה ולאינספור קוראות וקוראים נלהבים בכל ספרד. הוא מתמודד בכנות עם סוגיות אישיות, משפחתיות וחברתיות שאינן זרות אף לקוראים בארץ, וביניהן: איך להתמודד עם קשיי התבגרות ואיזו דרך תוביל לעצמאות מוצלחת? כיצד לחוות בבית ובחוץ, במשפחה ובחברה, את החיים בתור זרה, ואיך להתמודד כהלכה עם בעיות הגירה ופליטים? קיימת רק דרך נכונה אחת לנהוג היטב בשונה ולחיות בשלום עם השוני? איך ישכילו אם ובת לנתב דרכים
ייחודיות, נפרדות ומשותפות למרות החיץ שיוצרים פערי דורות וראיית עולם שונה בתכלית השוני?

נָגָ’את אֶל־הַאשְמִי פותחת לקוראיה צוהר למקומות מעניינים – קטלוניה ”כאן”(ומרוקו (”שם בדרום”) – ולמפגש מופלא המתחולל ביניהם באמצעות גורלות  אישיים של שתי נשים הקשורות כפי שרק אם ובת יכולות להיקשר זו לזו.

עוד על הסופרת, נג'את אל האשמי:
בגיל 8 היגרה עם משפחתה קטלוניה, ספרד. היא למדה ספרות ערבית באוניברסיטת ברצלונה והתחילה לכתוב בגיל 12, בהתחלה בתור תחביב ומאוחר יותר כאמצעי להביע חששות או כדי לשקף וליצור מציאות משלה, שמשתייכת לשתי תרבויות. מתגוררת בעיר גרנולרס (Granollers) ליד ברצלונה.

ספרה הראשון, Jo també sóc catalana (אני גם קטאלנית, 2004) הוא אוטוביוגרפי לחלוטין ומתמודד עם הנושא של זהות והעצמת תחושת השייכות שלה למדינתה החדשה. ב-2005 השתתפה באירוע שמומן על ידי המכון האירופי לים התיכון (European Institute of the Mediterranean) יחד עם כותבים קטאלנים ממוצא זר כמו: מתיו טרי (Matthew Tree), סלאח ג'אמל (Salah Jamal), לילה קרוש (Laila Karrouch) ומוחמד חאיב (Mohamed Chaib). במהלך יריד הספרים של פרנקפורט (Frankfurt Book Fair) באוקטובר 2007 שבו התרבות הקטאלנית הייתה אורחת כבוד, היא ביקרה במספר ערים גרמניות כדי להשתתף בכנסים בהם היא שיתפה בנקודת המבט הייחודית שלה על ספרות עכשווית קטאלנית. אל-האשמי מופיעה תכופות בתקשורת, למשל ברדיו קטלוניה (Catalunya Radio) והעיתון Vanguardia.

ב-2008 זכתה באחד הפרסים היוקרתיים של התרבות הקטלונית, פרס רמון לול (Ramon Llull prize) עבור ספרה "הפטריארך האחרון" L'últim patriarca (The Last Patriarch). הספר מגולל את קורותיהם של מהגרים מרוקאים לספרד. פטריארך שהוא לעיתים עריץ, מתעמת עם בתו שחורגת מהערכים המסורתיים של המולדת הישנה כדי להשתלב בתרבות החדשה, התרבות המודרנית שבה היא מוצאת את עצמה.