תיאור
את האירוע בגורן לא שכח גדעון אבי עד יומו האחרון. זעקה החרידה את הגורן בשעה שהתמוטט העבד הכנעני וצנח על הקרקע הזהובה מתבן ומבר. משנפל מלוא קומתו, החלו זרועותיו ורגליו לנוע מעצמן בפראות, גופו זועזע וטולטל ביד נעלמה ובפניו מבע פלצות. ראשו הרעיד והוטח בקרקע, מחלפות שערו השחור לכדו אל תוכן פיסות קש צהובות, עיניו סבו בחוריהן והצטמצמו ונותר מהן לובן מזרה אימה. ריר קצפי החל לבעבע מפיו לשפתיו הקפוצות וניגר על לחיו. אנשי עפרה חדלו מעבודתם והתגודדו סביבו בסקרנות, קולות נשים מבוהלות עלו והדהדו מן הגורן שבעמק הקטן אל שיפולי הגבעות. כשהגיע לשם גדעון, עדיין רטט העבד ופרכס. אבי פילס דרכו ונדחק קדימה דרך חגורת האנשים שהתקהלה סביבו, ומשנגלה לעיניו, זיהה מייד את העבד הענק, מות, אותו הכיר משחר ילדותו.